נתוניו של המגרש הצר והארוך עליו נבנה הבית הכתיבו במידה רבה את תכנונו הליניארי,
אשר נחשף כרצף המשכי של שתי קוביות הממוקמות בהזחה קלה וכמו מנותקות זו מזו…
נתוניו של המגרש הצר והארוך עליו נבנה הבית הכתיבו במידה רבה את תכנונו הליניארי, אשר נחשף כרצף המשכי של שתי קוביות הממוקמות בהזחה קלה זו מעל מזו וכמו מנותקות זו מזו באמצעות קורת פלדה, המדגישה גם ניתוק חומרי: הקובייה העליונה מחופה בטיח לבן, ואילו הקובייה התחתונה “נחלקת” למחצית מחופה לבנים כהות בחתך מודרני ומחצית תחומה בויטרינות שקופות.
מחצית זו נסוגה מעט פנימה מקו הקובייה העליונה, כאשר אף העמוד הקונסטרוקטיבי שנדרש כאן “נכנס” לתוך החלל פנימה ודבר אינו מפר את רצף השקיפות המייצר תחושת ריחוף כלשהי.
בגלגולו הנוכחי של הבית העתיקו האדריכלים סמט את מיקומה של הכניסה מהסמטה אל החזית הארוכה הפונה לרחבה, ודלת מרשימה בפתיחת פיווט וגימור חלודה ולכה מקבלת את פני הבאים. חלוקת הפנים עוקבת אחר מבנה הקוביות, ובכלל זה אחר הבדליו החומריים: הקובייה העליונה מכילה את החללים הפרטיים, והתחתונה את החללים הציבוריים הנחלקים לאזור אירוח הממוקם בחלקה השקוף, ואזור מטבח ופינת משפחה הממוקם בחלקה המחופה לבנים
את קו האמצע בין השניים מגדיר גרם המדרגות הממוקם מול דלת הכניסה, ולמרות ההסתעפות לשני אזורים נפרדים נשמרת זרימתו האופקית של החלל והציר האורכי של מבנהו מודגש בבירור: כשניצבים בעברו האחד ניתן לחצות במבט את כלל מרחב הקומה ולהישיר מבט פתוח אל העבר השני.
משני האזורים ישנן יציאות החוצה אל רחבות דק חיצוניות, וכך, לצד השקיפות של אזור האירוח, מיטשטשים הגבולות בין הפנים והחוץ, והשטח המגונן שעוטף את הבית נוכח בתוך חללו כחלק בלתי נפרד.
היות ושני האזורים פונים אל החזית הדרומית והארוכה של הבית, נדרשו תמר ועדי לתכנון מושכל של הפתחים לניצול מיטבי/ הגנה מיטבית של ומפני קרינת השמש בהתאמה לעונות השנה: “במטבח שילבנו בחזית זו חלון סרט המותאם לזווית הקרינה הנמוכה בעונת החורף, והתכנון הנסוג של הויטרינות באזור הסלון מזכה את חללו השקוף בהצללה שמייצרת הקובייה העליונה
Share:
